ח'טאב נ' זיפ הופ רשת חנויות בע"מ

פסק דין

א.הבקשה שבפניי היא לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כשעצם בקשת ההסתלקות מוסכמת על דעת שני הצדדים. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשפט לזכות המשיבה.

ב.הנסיבות בתמצית:

המבקש הגיש ביום 18.6.13 תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאשרה כייצוגית. סכום התביעה האישית: 500 ₪ וסכום התביעה הייצוגית, לפי הערכה: 6,370,000 ₪. את הקבוצה בשמה מוגשת התביעה מגדיר המבקש: "כלל לקוחותיה של המשיבה אשר הונפקו עבורם שוברי זיכוי בסניפי המשיבה במדינה, וזאת החל מיום 1.5.2012 ועד ליום הפסקת ו/או תיקון מעשיה ו/או מחדליה של המשיבה, כפי שבאים לידי ביטוי בתובענה ובבקשה זו".

ג.התביעה מתבססת על כך שביום 1.5.2012 נכנס לתוקפו תיקון מס' 32 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הקובע, בין היתר (סעיף 14 ז'), כי שובר זיכוי הניתן לצרכן בגין ביטול עסקה יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו, ולא יהא תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את השובר. בנוסף: תקופת תוקפו של השובר, וציון האפשרות להשתמש בו ללא תנאים מגבילים או סייגים, יופיעו על גבי השובר, באותיות ברורות ובהבלטה מיוחדת, בהתאם להוראות, לפי סעיף 4 א' של חוק הגנת הצרכן, לענין תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן.

ד.בתאריך 11.6.2013 רכש המבקש בסניף המשיבה שבקניון לב חדרה, שלושה זוגות תחתונים בסך 39 ₪, באמצעות כרטיס אשראי. בהמשך, באותו יום, החזיר המבקש את המוצר וכנגדו הונפק לו שובר זיכוי.

טוען המבקש, כי על גבי שובר הזיכוי לא צויין תוקפו של השובר ולכן פנה לקופאית שהנפיקה עבורו את שובר הזיכוי כדי לברר אודות תוקף השובר, ונמסר לו כי תוקף השובר הוא עד שנה מיום הנפקתו.

כמו כן הבחין המבקש במודעה התלויה בסניף בדבר תקופת מימוש הזיכוי לשישה חודשים בלבד.

מוסיף המבקש, שעל גבי שובר הזיכוי לא צויין באותיות גדולות ובהבלטה מיוחדת כי הזיכוי ניתן למימוש ללא כל תנאי או הגבלה.

ימים ספורים לאחר מכן, נודע למבקש (דרך השוואה עם בתי עסק אחרים) שהגבלת תוקף מימוש השובר לשישה חודשים בלבד אינה חוקית ומנוגדת לתיקון שנעשה בחוק הגנת הצרכן, ועסקינן בקיצור תקופת הזמן שהוגדרה באמצעות תיקון מ-24 חודשים ל-6 חודשים.

המבקש מייחס למשיבה הפרת שורת חובות חקוקות, שגרמה לו ולחברי הקבוצה לנזקים ולפגיעה באוטונומיה.

ה.שונה עמדת המשיבה הטוענת, כי מדובר ב"צייד" של תביעות ייצוגיות שנושאן הוא התקופה שבה ניתן לממש זיכוי כספי הניתן ברשתות שונות, כשהמטרה כולה אינה אלא השגת גמול בגין ההסתלקות מן התביעה, כשהגמול המשולם לתובע נמוך מעלות ניהולה של התביעה מבחינת נקודת מבטה של הנתבעת.

עמדת המשיבה היא, שאין היא מוכנה לתת ידה למהלך המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלי של תובענה ייצוגית, וראוי לדעתה להביע מורת רוח על התנהלותו של המבקש על דרך פסיקת הוצאות משפט לדוגמא לחובתו ולזכות המשיבה, וכן לאוצר המדינה.

ו.באשר לעובדות המקרה טוענת המשיבה בתגובתה, כי האדם שרכש בסניף ביום 11.6.13 את המוצר שאל, בטרם ביצוע הרכישה, האם אפשר להחליף את התחתונים ומנהלת החנות הסבירה לו, שבדרך כלל לא ניתן להחליף הלבשה תחתונה, אך אם הוא יחזור בתוך יום כשהמוצר באריזתו המקורית, תסכים היא להחליף לו את התחתונים במוצר אחר.

ואכן, המבקש שילם ויצא מן החנות, אך לאחר מספר דקות חזר וביקש להחזיר את התחתונים. הגם שלפי הדין אין החנות מחוייבת לקבל בחזרה הלבשה תחתונה, והגם שהמוכרת הסכימה, לפנים משורת הדין, לאפשר לו להחזיר את המוצר (אם יחזור תוך יום והמוצר יהא באריזתו המקורית), הסכימה המוכרת, לפנים משור הדין, לקבל בחזרה את התחתונים, ואף הציעה לבטל את החיוב בכרטיס האשראי, ואולם, המבקש העדיף שלא לבטל את החיוב בכרטיס האשראי, ואמר שהוא מבקש לקבל שובר זיכוי, והמוכרת נעתרה לבקשתו.

ז.מוסיפה המשיבה, ששובר הזיכוי הוצא על שם אדם בשם "נאל עספיר" שאיננו המבקש.

המבקש שאל את המוכרת מה תוקף שובר הזיכוי והמוכרת השיבה לו (לפי מדיניותה של המשיבה) שהמשיבה תכבד את השובר בכל עת.

המבקש ביקש מן המוכרת שתרשום על גבי שובר הזיכוי תאריך אחרון שבו ניתן יהיה לממשו, והמוכרת סירבה בנימוק שהמשיבה תמיד מקבלת את הזיכויים ולא תעשה בענין כל בעיה.

המבקש התעקש על כך שהוא זקוק לאסמכתא למועד סיום תוקפו של הזיכוי למקרה שיעשו לו בעיות במימוש הזיכוי, והוא יידרש להגיש תביעה משום שהוא עורך דין.

ואולם, המוכרת חזרה על סירובה, וחזרה והסבירה למבקש שאף אחד לא יעשה לו בעיות, ואין לכך כל סיבה. בשלב זה הלך המבקש וצילם את המודעה בדבר החזרת המוצרים שהיתה תלויה בסניף, וכעבור שבוע הוגשה התביעה והבקשה לאישורה.